תחזוקת ארגונים וסביבה

בקטע הזה מוסבר על פעולות ניהול שונות, למשל יצירה, ניהול והסרה של ארגונים, סביבות ומארחים וירטואליים ב-Apigee Edge for Private Cloud.

לקבלת מבוא לארגונים, לסביבות ולמארחים וירטואליים, אפשר לעיין במאמר מידע על פלנטות, אזורים, תאים, ארגונים, סביבות ומארחים וירטואליים.

בדיקת הסטטוס של משתמשים, ארגון וסביבה

שרת הניהול ממלא תפקיד חשוב בשמירה על כל הרכיבים האחרים בהתקנה מקומית של Edge Private Cloud. אפשר לבדוק את הסטטוס של המשתמש, הארגון והפריסה בשרת הניהול באמצעות הפקודות הבאות של curl:

curl -u adminEmail:admin_passwd http://localhost:8080/v1/users
curl -u adminEmail:admin_passwd http://localhost:8080/v1/organizations
curl -u adminEmail;:admin_passwd http://localhost:8080/v1/organizations/orgname/deployments

המערכת צריכה להציג סטטוס HTTP 200 לכל השיחות. אם הפעולות האלה לא עוזרות, צריך לבצע את הפעולות הבאות:

1. בודקים אם יש שגיאות ביומנים של שרת הניהול בכתובת /opt/apigee/var/log/apigee/management-server.
2. מבצעים קריאה לשרת הניהול כדי לבדוק אם הוא פועל בצורה תקינה.
3. מסירים את השרת מ-ELB ומפעילים מחדש את שרת הניהול:

   /opt/apigee/bin/apigee-service management-server restart

מידע על שימוש בקובצי תצורה

הפקודות שמוצגות בהמשך מקבלות קובץ תצורה כקלט. לדוגמה, מעבירים קובץ הגדרות לפקודה setup-org כדי להגדיר את כל המאפיינים של הארגון, כולל הסביבה והמארח הווירטואלי.

קובץ ההגדרות המלא ומידע על המאפיינים שאפשר להגדיר בקובץ ההגדרות מופיעים במאמר צירוף ארגון.

מידע על הגדרת מארח וירטואלי

מארח וירטואלי ב-Edge מגדיר את הדומיינים ואת היציאות של Edge Router שבהם נחשף שרת proxy של API, ובהרחבה, את כתובת ה-URL שבה האפליקציות משתמשות כדי לגשת לשרת proxy של API. מארח וירטואלי גם מגדיר אם הגישה ל-API proxy מתבצעת באמצעות פרוטוקול HTTP או באמצעות פרוטוקול HTTPS המוצפן.

כדי ליצור מארח וירטואלי, משתמשים בסקריפטים ובקריאות ה-API שמוצגים בהמשך. כשיוצרים את המארח הווירטואלי, צריך לציין את הפרטים הבאים:

• השם של המארח הווירטואלי שמשמש להפניה אליו בשרתי ה-proxy של ה-API.
• היציאה בנתב של המארח הווירטואלי. בדרך כלל, מספרי היציאות האלה מתחילים ב-9001 ועולים באחד לכל מארח וירטואלי חדש.
• הכינוי של המארח של המארח הווירטואלי. בדרך כלל שם ה-DNS של המארח הווירטואלי.

  נתב Edge משווה את כותרת המארח של הבקשה הנכנסת לרשימת הכינויים של המארחים כחלק מהתהליך של קביעת שרת ה-API proxy שמטפל בבקשה. כששולחים בקשה דרך מארח וירטואלי, צריך לציין שם דומיין שתואם לכינוי המארח של מארח וירטואלי, או לציין את כתובת ה-IP של הנתב ואת כותרת המארח שמכילה את כינוי המארח.

אם יש לכם רשומת DNS למארח הווירטואלי

לדוגמה, אם יצרתם מארח וירטואלי עם כינוי מארח myapis.apigee.net ביציאה 9001, תוכלו להשתמש בפורמט הבא כדי לבצע בקשת curl ל-API דרך המארח הווירטואלי הזה:

curl http://myapis.apigee.net:9001/proxy-base-path/resource-path

אפשרויות אם אין רשומת DNS למארח הווירטואלי

אם אין לכם רשומת DNS, אפשר להגדיר את הכינוי של המארח לכתובת ה-IP של הנתב והיציאה של המארח הווירטואלי, כמו routerIP:port. לדוגמה:

192.168.1.31:9001

אחר כך יוצרים פקודת curl בתבנית הבאה:

curl http://routerIP:9001/proxy-base-path/resource-path

האפשרות הזו מומלצת כי היא פועלת היטב עם ממשק המשתמש של Edge.

אם יש לכם כמה נתבים, צריך להוסיף כינוי מארח לכל נתב, ולציין את כתובת ה-IP של כל נתב ואת היציאה של המארח הווירטואלי.

לחלופין, אפשר להגדיר את הכינוי של המארח לערך, כמו temp.hostalias.com. לאחר מכן, צריך להעביר את הכותרת Host בכל בקשה:

curl -v http://routerIP:9001/proxy-base-path/resource-path -H 'Host: temp.hostalias.com'

אפשר גם להוסיף את הכינוי של המארח לקובץ /etc/hosts. לדוגמה, מוסיפים את השורה הבאה ל-/etc/hosts:

192.168.1.31   temp.hostalias.com

לאחר מכן אפשר לשלוח בקשה כאילו יש לכם רשומת DNS:

curl -v http://myapis.apigee.net:9001/proxy-base-path/resource-path